יום שני, 30 במרץ 2015

מסביב לעולם בפוסט אחד

הסיפור שלי עם לוקיישנים מכוערים רק מחמיר ומחמיר עם הזמן. זה התחיל עם לוקיישנים לא מאוד נאים אבל ידידותיים למשתמש וממשיך עם מקומות שצריך להתגנב לתוכם ואם כרוכה בכך גם סכנת נפשות - מה טוב.

אז הלוקיישן שמצולם כאן הוא בדיוק כזה והוא חבוי היכן שהוא בתוך הנמל. אתם עלולים לחשוב ובצדק "אבל בנמל יש מלא מקומות להצטלם בהם... מה לגבי הקרוסלה או אעפס... הים עצמו?". יכול להיות שאתם צודקים אבל אני רואה דווקא את היופי במקומות שנוטים לקרוס.

הפוסט הזה נוצר בהשראת ביקור מאוד נדיר שלי עם נתן בסופרמרקט, המקום היחידי שאותו אני לא נוהגת לפקוד עם כרטיס אשראי כמו שאר בני האנוש, מתוך החשש שאישכח באחד המעברים המלחיצים לנצח. התעקשתי לפעול כנגד ההגיון ולהסתובב עם עגלת קניות הפוכה ואז האיש שלי שאל "את לא ממש מכאן, נכון?".

אז אני מרגישה קצת כמו חבר מכוכב אחר ולכן החלטתי שזו סיבה מספיק טובה לסט צילומים בהשראה חללית משהו! רק כשראיתי את התוצאה עצמה, הבנתי שזה קצת מזכיר לי את הבלוגרית האהובה עליי לאחרונה, Dainty squid, שלמעט אהבתה לאסוף גולגלות ושלדים קריפיים - אני לגמרי רוצה שנהפוך ל-BFF.

מעבר לכך, אולי שמתם לב שהתחדשתי במסגרת חדשה למשקפי הראיה, שנרכשה באופן אימפולסיבי לחלוטין בקרולינה למקה, אחרי שחלמתי על משקפי Cat eye כבר כמה זמן. אני מזכירה לעצמי ככה את סבתא-רבא שלי עליה השלום וזו לחלוטין מחמאה במונחים ההיפסטריים שלי.

אפרופו רכישות חדשות, גם המצלמה היא מתנת יום הולדת שלי לעצמי, אחת חמודונת בשם Canon 650D. אז כמובן שאני מאוהבת בעדשה שלה, מאוהבת בצבעים שלה והתמונות היום גרמו לי להבין שיש לי יום שיער ממש מוצלח. 

זה בעיקר תירוץ להשוויץ בכך שיש לי הרבה ימי שיער מוצלחים לאחרונה והתודה לכך היא לנתן, מהנדס בחסד וצובע השיער שלי - וגם למוצר של Moroccanoil אותו קיבלתי לסקירה ותפקידו הוא לעצב את השיער (120 ש"ח ל-100 מ"ל), לצד השמן הטיפולי שלהם (49 ש"ח ל-25 מ"ל) שנמצא קבוע בשגרת טיפוח השיער שלי כבר שנים.

עד כה השתמשתי רק ב-Sea salt spray של Tony&Guy כדי לעבוד על היקום ולגרום לכולם לחשוב שיש לי גלים נעימים בשיער, אבל המוצר החדש לא רואה אותו ממטר: גם בבקרים שבהם אני קמה עם שיער שטוח לחלוטין, הוא מצליח לעצב לי אותם לכדי גלים ממש מודגשים ויפים.

בדומה לשמן הטיפולי, גם לו יש ריח נפלא והאמת היא שזו תמיד הייתה פנטזיה עבורי להיות אחת מהבחורות האלו שיש להן ריח טוב בשיער כתוצאה מכל מיני גלייזים למיניהם. כל אחת והשאיפות שלה, נכון?

אז למוצר הזה יש מרקם קליל יותר אבל כזה שקצת מזכיר טקסטורה של ספריי כשרק מניחים אותו על השיער אבל אז הוא שוקע פנימה ולא משאיר תחושת איכסה, כך שזה גם לא מאסט לחפוף יום למחרת אם אתן לא חופפות כל יום אבל מומלץ לחפוף ביום שלאחר מכן. מאחר שהוא לא חזק כמו ספריי, גם התוצאה קצת דוהה עם הזמן אבל הנפח נשאר וזה ממש נחמד.

איך הצלחתי לכתוב על כל כך הרבה נושאים שונים בפוסט אחד אני לא יודעת, אבל כנראה שהעייפות גורמת לראש שלי להיות משונה ורנדומלי מתמיד.

אני לובשת: שמלה - יונתן זוהר לקסטרו/ נעליים - ליין הכלות של רוני קנטור/ קעקועים- Dixit/ שרשרת - מודקלות'/ ליפסטיק - ליים קריים אוטופיה/ לק - איל מקיאג' גולד דיגר

יום חמישי, 26 במרץ 2015

סיפור הטבעונות שלי

סטטיסטית, כ-90% מכם לא ימצאו את הפוסט הזה כמעניין או רלוונטי, אבל זה בסדר, ממרום 27 שנות חיי, להיות חביבת הקהל זה לא סטטוס שמעניין אותי במיוחד. למעשה, יהיו כאלה שיקראו את הכותרת של הפוסט הזה ויחליטו להימנע לגמרי "שוב היא? עם הפוסטים הטרחניים שלה על טבעונות?" - וגם זה בסדר מבחינתי, אני מאמינה שאנחנו צריכים להיחשף לתכנים מסוימים כשאנו מרגישים בשלים לכך ומה שלא רלוונטי עבורנו כיום, עלול להיות רלוונטי בהמשך.

אז היום אחלוק איתכם את סיפור הטבעונות שלי, שהוא סיפור קטן על מישהי קטנה שעשתה לכאורה שינוי קטן בתזונה אך זה למעשה מדובר במהלך שיכול לגרום לשינוי גדול יותר. גם אם טבעונות היא לא בדיוק כוס התה שלכם כרגע, אך מעניין אתכם לקרוא את הפוסט, אתם יכולים להתייחס לזה בתור שינוי הרגלים שהיו טבועים בי במשך שנים אותם בחרתי באופן מודע לעקור - עיקרון אותו ניתן ליישם בכל פן אחר בחיים. בעיניי סיפורים כאלה הם מעוררי השראה.
אז תכירו, זו אני לפני שבע שנים בסך הכל, נכון שקצת קשה להאמין? במונחים שלי שבע שנים הם אמנם סוג של נצח אבל במונחים כלליים מדובר במעט זמן - אז תארו לעצמכם באיזה שינוי מדובר.

צילום: נטלי שור
גם אני כמו שאר הקהילה הטבעונית, מרגישה לפעמים תסכול מול אנשים אחרים אשר פשוט לא רואים את מה שאני רואה כשאני בוחנת צלחת שמכילה שאריות של מה שהיה יצור חי. במצבים כאלה בדיוק, אני חוזרת לסטטוס הזה ואומרת לעצמי "תראי אותך, עשית דברים שהיום חורטים לך בלב, פעם זה היה הטבע שלך".

במובנים מסוימים התזכורת הזו מאפסת אותי, כי היא מזכירה לי שאני לא נאורה מאנשים אחרים שלא עשו אותה בחירה כמוני, אלא כולנו גדלנו לתוך אותו עולם והעולם הזה? הוא לא סימפטי כל כך, נסכם זאת כך. 

באוגוסט 2009 אימצתי לראשונה בחיי יצור זעיר, עם מנשך הפוך, כעור למדי באופן אובייקטיבי אבל יפיפה לחלוטין מבעד לעיניים שלי. היו לנו בעבר אפיזודות אימוץ לא מוצלחות כמשפחה, אך זו הפעם הראשונה שאימצתי יצור חי בעצמי ולקחתי עליו אחריות.
במהלך כל התקופה הזו, לאט אך ביסודיות, החלה לחלחל בי תחושת אשם על כך שאני מלטפת אותו ביד אחת אבל משתמשת ביד השניה כדי לשחוט, גם אם לא באופן ישיר, חיות אחרות. זה בוודאי לא עזר שהתחלתי להיות מוקפת בכל מיני פעילים טרחניים, שעשו את ההקשר הזה לפני שידעתי בכלל לאיית אותו, עד שלבסוף הבנתי שזו כלל לא הייתה טרחנות, כי אם ביקורת שלי כלפי עצמי.

רק אחרי שהוא נלקח ממני, שנתיים לאחר מכן, הפכתי לצמחונית. רק שגם זה לא העניק לי את הפטור המיוחל מייסורי מצפון ולכן הפעם בחרתי לאמץ לעצמי את המנטרה הקבועה "לא, טבעונות זה קיצוני, זה לא בשבילי", רק כדי שחלילה לא יחשבו שאני חלק מהם.

 שנה וחצי התנדנדתי לכאן ולשם, ייסורי המצפון בתוספת להרגלי אכילה גרועים גם כך, לא ממש הכניסו חדווה בחוויית האכילה שלי אך עדיין, סירבתי לעשות את הצעד המתבקש הבא.

 רק אחרי שישבתי לשיחה עם אוכל כל, שהפך תוך יום לטבעוני ושמעתי את הסיפור שלו, הבנתי שאם הוא יכול, אז גם אני יכולה. מה היה בסיפור שלו אתם שואלים? האמת היא שלא היה שום דבר מיוחד וזה בדיוק מה שהרגיז אותי: אני, שמבצעת כל בחירה באופן מודע ותמיד בוחרת במסלול משלי, מתקשה להיפרד מהרגלים ישנים שהם גם ככה לא להיט גדול? אני, חובבת החיות, שבכל יציאה שלה לרחוב, נופלים לרגליה כלבים וחתולים נטושים - מתקשה לעבור לטבעונות?

התקופה הייתה חנוכה שלפני שנתיים+, אז נגסתי בביס האחרון שלי בסופגניה עם ביצים, חמאה ומה לא - והחלטתי באופן דרמטי שזו הסופגניה האחרונה שאטעם אי פעם. אם להודות באמת, זו לא הייתה הסופגניה האחרונה שאכלתי: יש היצע טבעוני כל כך גדול שם בחוץ, שלא באמת הייתי צריכה למנוע את זה מעצמי.

בשנה האחרונה יצא לי ללוות טבעונים רבים כאלה שמתנסים בטבעונות, במסגרת הפעילות שלי באתגר 22+. לכל אחד חוויה שונה וכל אחד חווה קשיים משלו. גם אם כולם מגיעים לטבעונות מסיבות דומות, אם הם יתבקשו לכתוב פוסט בסגנון דומה לשלי, אין ספק שהתוצאות תהיינה שונות מאוד.

עבורי זו הייתה חוויה משחררת. ההבנה שאם אני אוכלת מנה שמעורבים בה ייסורי מצפון, כנראה שהיא לא ראויה לאכילה. קיבלתי פרופורציות חדשות לחלוטין: המשקל של ההנאה שלי מהארוחה לעומת משקל חייו של בעל חיים אחר, נחות לכאורה, אך עדיין נפש חיה עם תחושות ותודעה.

קיבלתי את ההבנה שאני נמצאת בשליטה מלאה על כל היבט בחיים שלי, עד לרמת הגרגיר שנכנס לי לתוך הגוף ובעיקר ההבנה שאני יכולה לעשות טוב, המון טוב ומהשינוי שלי יכול להיווצר גם שינוי גדול יותר. כל אלו הפכו אותי לאדם מאוד שונה מכפי שהייתי לפני שבע שנים, אך גם לפני שנתיים.

אז מויכוחים ברשת לגבי טבעונות אני נמנעת, תכנים קשים איני משתפת, אני בוחרת באקטיביזם באופן שבו עשיתי כל בחירה אחרת בחיי - בדרך שלי, מתוך האמונה שמי שלא נמצא שם עדיין, זמנו יגיע ואין טעם להטיח האשמות בין לבין. הפוסט שלי מיועד לאלו שמתלבטים: רוצים לעבור לטבעונות אך מהססים, רוצים לעשות שינוי אחר בחיים אבל פוחדים.

זה אפשרי וזה משחרר,
גם אתכם וגם אותם.

יום שני, 23 במרץ 2015

מוצרי הארה ופיסול אהובים

רק אתחיל ואומר שבכל הנוגע למוצרי הארה ופיסול, ידי על המברשת מאוד רכה. למה? כי FAIL בתחום הזה - ובואו נודה שאני לא חסינה מפני זה, מבטיח אסון איפור שתרצו לקבור אבל גם כשנראה שזה בדרך הנכונה, זה עניין יוצר לוק של אלילת וודו רגע לפני ביצוע כישוף.

באופן כללי, אני משתמשת בעיקר בברונזרים ולא במוצרי פיסול, רק לאחרונה למדתי שמדובר בשתי קטגוריות שונות לחלוטין של מוצרים וכמה מביך זה שלא ידעתי את זה קודם. בכל אופן, הברונזרים שלי מעניקים טאץ' חמים יותר ללוק הגוויה שלי וכמובן שגם אז אני משתמשת במוצרים העדינים והבהירים ביותר, כדי לא להיראות כמו קתרין זיטה ג'ונס.

Let's bronze כתוב על גבי האריזה הלבנה והנחמדה של ללין ואני לחלוטין מסכימה. הברונזר הזה מגיע בגוון אחד בלבד, מה שאומר שהוא יהיה חסר תועלת לחלוטין לנשים בעלות עור כהה משמעותית משלי, אבל עבורי מדובר במוצר מנצח: חיוור מאוד, בעל תת גוון אפרפר וקר לחלוטין, אי אפשר להגזים איתו לעולם והתוצאה תמיד עדינה עד כדי בלתי מורגשת. עד מהרה הוא התברג לאחד הפייבוריטים שלי ברשימה ודחק הצידה אפילו ברונזרים עם שם מכובד כמו גארלן. ככה זה באהבה: אין הבדלי מעמדות.

קצת מצער אותי להמליץ על מוצר שאותו קשה להשיג, אבל איאלץ לעשות את זה בכל זאת - כי אני והברונזר של H&M זו אהבה. נשמע מוכר? מסתבר שיש לי הרבה פרטנרים לעניין הזה. אין ספק שיש הבדל מהותי בין הסווטץ' הנוכחי והאחרון, זה של H&M נראה מבהיל כמעט על גוון עור שקוף כמו שלי ובכל זאת - זה פשוט עובד, אין לי דרך אחרת להסביר את זה. בברונזר הזה אני משתמשת בימים שבהם בא לי חימום קצת מורגש יותר, למשל בימות הקיץ כשלא בא לי להרגיש כמו רוח רפאים אלא כמו ילד אמיתי.

למרות שהצדקה לקנות מוצרי יוקרה אני כבר כמעט לא מוצאת, המוצר הזה של שאנל הוא ותיק באוסף שלי ואני עדיין אוהבת אותו עד מאוד. למרות שמדובר גם בברונזר בגוון עדין ויפה לבהירות, בואו נודה באמת - מה שבאמת כיף בו זו האריזה המפנקת, אפקט המוס של החומר וכן, גם הלוגו הזהוב בכלל לא מזיק. מוצר פינוק, לחלוטין לא מאסט אבל כיף שיהיה באוסף.

כעת נעבור למוצרי הארה, את ההיילייטר של טוקידוקי הזמנתי לפני כמה זמן מאיביי וכפי שאפשר לראות, הוא זוכה לשימוש רב כך שאפילו הטבעת הגולגולת שקישטה את המוצר כבר כמעט נעלמה. מדובר בהיילייטר בגוון ורדרד, כזה שמתאים לכל לוק והוא ללא ספק אחד המוצרים האהובים שלי.

מוצר נוסף שעליו אני קצת מתבאסת להמליץ כי קשה להשיג אותו אבל פשוט חייבת: הוא זה של No.7 שחברתי היקרה עשתה לו עלייה לארץ ומאז קיבלתי אותו אליי בחיבוק גדול. הפעם מדובר במוצר פודרתי שיש לו טקסטורה של מוצר קרמי כמעט כשהוא פוגש את העור, גוון זהוב אך ניטראלי שפשוט מתאים לכולם ואפילו אריזה יפה, למרות היותו מוצר דראגסטור זול במיוחד.
כפי שניתן לראות, רוב המוצרים שלי, גם אם קצת קשים להשגה - הם דווקא מהדראגסטור ואפשר למצוא שם שפע של חלופות זולות וגם איכותיות, למי שלא רוצה להשקיע ביוקרה. מהן מוצרי ההארה והפיסול האהובים עליכם?

רגע לפני סיום, כמה דברים שאני מוכרחה לספר לכם:
אז קודם כל,  Ortal Vaalani, מזל טוב! את הזוכה במחברת הקסומה!
ודבר שני, שמחה לספר לכם שביום שישי הקרוב, ה-27.3, אני ושתי חברות נוספות עורכות מכירה ביתית קסומה לקראת האביב. בתפריט: בגדי מעצבות מקומיות ומחו"ל, וינטג', אקססוריז ומוצרי טיפוח, הכל עד 100 ש"ח בלבד ולעתים בהרבה פחות.
כל הפרטים בלינק, אשמח לראותכם וכמובן שגם פינסקר יבוא לבקר!


יום רביעי, 18 במרץ 2015

יום ההולדת מתקרב - הידד!

כמדי שנה, גם הפעם לכבוד יום הולדתי המתקרב אני רוצה להכריז לעולם - "פנקו אותי, קנו אותי, אני אני אני!". אז נכון, השנים חולפות, אני הופכת לבוגרת ומתבקש גם לומר שמתוחכמת יותר, אך בהתאם לכך גדל גם מפלס החמדנות ובמקום להיות צנועה עם השנים - אני רק רוצה עוד ועוד.

אז לטובת כל מי שנכנס למצוקה ואמר לעצמו "אני פשוט לא יודע מה לקנות ללובה הפעם, יש לה טעם כל כך גנרי!", אספתי לטובתם לינקים, רעיונות ובעיקר מספיק זמן להתאפס על עצמכם, כדי שיום ההולדת שלי יהיה הכי צבעוני שיש. לטובת מי שעדיין לא מכיר את הבלוג, אציין שהפוסט הזה נכתב בציניות רבה וברצינות גמורה בעת ובעונה אחת. מוכנים?

לכבוד יום הולדתי ה-27, הגעתי למסקנה שאני צריכה כמה שיותר שועלים בחיי ואם הם מאוירים בהשראת Fantastic Mr.Fox לצד השמות שלי ושל נתן - מה טוב אני אומרת. אפשר להזמין כאן.

אם מסיבה לא ברורה כלשהי, שועלים הם לא כוס התה שלכם - אני גם לגמרי מוכנה לקבל איור של חתולים שחורים עם כל מיני אלמנטים בוטאניים. למה? כי חתול שחור זו חיה שצריך להלל ולהקדיש לה אינספור יצירות אמנות. אפשר להזמין כאן.

אני לגמרי מוכנה לקבל גם מחוות קטנות וצנועות - כל עוד התוכן שלהן מחפה על כך במידת הנרקיססטיות שלו. תמיד רציתי שמישהו ישווה אותי לדונאט וייספר לי כמה אני אדירה, אם אפשר לעשות זאת באמצעות כרטיס ברכה מאויר, אז מצוין! אפשר להזמין כאן.

אם כבר במחוות קטנות ובדונאטס עסקינן, אז אשמח לצרף לאוסף שלי סיכת דונאט בצורת איש שמח (אפשר רק לנחש שהוא שמח, אחרי הכל, הוא דונאט!) וערכת קעקועים זמנית. אז נכון, למרות שאני כבר מקועקעת למדי, גם הזמניים ממשיכים לשמח אותי ובעיקר מאפשרים לי להתל בציבור. ניתן להזמין כאן וכאן.

נעליים של B.a.i.t - טבעוניות, נוחות ופשוט פביולס. אוהבת שהן דומות לנעליים של סבתי מהסבנטיז, אוהבת כל דבר שקשור בהן ואוהבת באופן מיוחד את הגוונים הפסטליים החדשים, פשוט חייבת! אפשר להזמין כאן וכאן.

אני אוהבת את חברתי שרון אהבת נפש, אך ארורה לנצח תהיה על היום שבו הכירה לי את האתר הזה. איפור טבעוני, עם גליטרים מהממים, לקים יפים עוד יותר ואני לא נכנסת אפילו לשיחה אודות שפתוני המאט - כי הלב שלי עלול להפוך לעיסה צבעונית מרוב הרצון העז להתאחד איתם. במילים אחרות: רוצה כאן הכל! אפשר להשיג כאן.

כוס של My little pony ואני מקווה עבורכם שאני לא צריכה להסביר מדוע. אפשר להזמין כאן.

תיקים, תיקים, תיקים! אחד רקום ואלגנטי, כי הפכתי לאישה בוגרת ואחד בצורת גלידה - כי, ובכן, אני עדיין מי שאני. אפשר להזמין כאן וכאן.

שתי קשתות של קולולוש, לבחירתכם. האחת היא עם פלמינגו, מה שנקרא - סולידית והשניה היא בגוונים חמים שאני כה מחבבת. מה שזה לא יהיה, העיקר שתהיה לי קשת פרחונית, כי אחרת אהיה ילדת יום הולדת ממש גרועה. אפשר להזמין כאן.

אותו כנ"ל, כי כל ילדת יום הולדת צריכה חצאית טוטו בחייה. ממש במקרה אפשר להזמין את זו כאן
ה-15 באפריל מעולם לא היה נראה תאריך מאיים ותובעני יותר... אז אילו מבין המוצרים הכי קרצו לכם?
Template Design By Baby in Heels
Back to Top