יום חמישי, 27 בנובמבר 2014

מחכה להזמנה מלונדון

אני מקווה שהכותרת של הפוסט הייתה מעודנת מספיק. אחרי הכל, אני מנסה  לתרגל את הנימוס הבריטי המאופק כבר מעכשיו, להזדמנות שבה לנה תזמין אותי להתארח בביתה בלונדון. שיט, נדמה לי שפספסתי שוב.


מי זו לנה? אז נעים להכיר, לנה זלדץ, הצלמת שאחראית לכל מה שאתן רואות כאן לפניכן. התמונות צולמו במרץ השנה, כשלנה ואני עוד חלקנו עיר מגורים משותפת וגם גירל קראש חריף אחת על השניה (שלי נמשך עד עצם היום הזה, אגב).


כשכתבתי פוסט על הדרך השונה שבה בחרתי, חשבתי תוך כדי על נשים אמיצות ממני, כמוה למשל. להתחיל את החיים שלך עם דרך משלך, גם זה דורש אומץ אך להגיע למצב שבו את מיועדת לעבוד במשרה "מסודרת" עם משכורת טובה, עתיד מבטיח וחיים נוחים - ואז לטרוף מחדש את הקלפים - זה כנראה האתגר הגדול ביותר שמזמן לנו החיים.


נדמה שלכולנו קשה להודות בפני עצמנו ובמיוחד כלפי העולם, בטח בעידן שבו הכל מפולטר ועטוף במעטפת סוכר - להודות שלא טוב לנו ולכן אנו צריכים לחפש את עצמנו מחדש. זה בדיוק מה שעשתה לנה: עזבה את המשרה שלה לטובת האהבה האמיתית שלה, צילום, שפגשה אותה בלונדון מכל המקומות בעולם.


בזמן האחרון אני פוגשת יותר ויותר נשים כאלה, שממציאות את עצמן מחדש. פעמים רבות הן עושות את זה דווקא מהמקום שבו הן טובות ומצליחות גם בקריירה הנוכחית - אבל יודעות שיכול להיות טוב יותר ובעיניי, היכולת הזו לא להיתקע במקום, זו המהות של הזמן בו אנו חיים.


אז לנה נמצאת בלונדון ואני כאן בארץ - אבל איכשהו יצא שבצילומים הללו יש משהו שמרגיש כמו ערבוב בין כל העולמות. זה השלב שבו אני מפסיקה לקשקש כי אחרי הכל, יש לי מזוודות וירטואליות לארוז. לנה, תפעילי את הקומקום (ואתן בינתיים מוזמנות להתחיל לשנן את השם הזה, כי בטוח תשמעו עליה עוד הרבה).


וקצת פספוסים מאחורי הקלעים... כי ככה זה כשאת גם מדגמנת וגם ע. צלמת - קשים הם חיי הזוהר!


אחסוך מכם את השיר "לונדון לא מחכה לי", אבל דעו שזה לגמרי נכון, צ'ירס מייט! (לא יכולתי לסיים את הפוסט בלי קלישאה אחת לפחות)

 אני לובשת בסט הראשון: שמלה- אסוס, נעליים- אלדו, תיק קלאץ'- קסטרו. בסט השני: מעיל: JUL, חצאית: פוראבר21, חולצה: Twentyfourseven, נעליים: טופשופ

יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

תאווה לשעווה - נרות מומלצים לקראת הסייבר מאנדיי


אם קראתן ושרדתן את החלק הראשון של הפוסט, ברכותי!! כעת כל מה שנותר לעשות הוא לבחור בקפידה את הנרות שלכן ולגשת לקופה. אבל אם לומר את האמת, למרות השבחים המשתפכים, לא תמיד אפשר לנצח עם תעשיות אמבט. לפעמים, ההתעקשות של הרשת לשחרר כמות כל כך גדולה של ניחוחות גורמת לכך שכל מיני נפילות מוצאות את דרכן למדפים. מאחר ואין ממש אפשרות להסניף את הנרות טרם הרכישה, תמיד יש סיכוי שתתקעו עם נר מאכזב. כדי להימנע מקטסטרופה שכזו אני ממליצה על ביצוע תחקיר קטן לפני רכישת כל נר:

  •   באתר של תעשיות אמבט מתפרסמות ביקורות של לקוחות על הנרות. רפרוף קצר ייתן תמונה לא רעה על הניחוח והתפקוד הכללי של הנר מבחינת בעירה והפצת ניחוח.
  •   חפשו ביקורות ברשת- אובססיית הנרות חשפה אותי לקהילת המעריצים הווירטואלית של Bath and Body Works. אין לכן מושג כמה שמחתי למצוא את הקהילה הזאת, במיוחד משום שכך נוכחתי לגלות על קיומם של אנשים הרבה יותר מופרעים ואובססיביים ממני. החבר'ה האלה מנתחים לעומק ולרוחב כל ניחוח שיוצא. המבקרים החביבים עלי נמצאים ביוטיוב: TouchTheFireTwice ו LittleBalladeer. אני מודה שצריך עצבי ברזל כדי לשרוד את הביקורות הארוכות עד אין קץ שלהם, אבל לזכותם ייאמר שהם באמת יסודיים ונותנים פירוט מועיל לגבי כל נר. תדירות הביקורות שלהם ירדה לאחרונה אבל ניתן למצוא בערוצים שלהם ביקורת כמעט על כל נר של תעשיות אמבט, זאת כמובן הודות לעובדה שתעשיות אמבט נוהגת למחזר את כל הניחוחות, ועל כך אפרט מיד
  •   הכינו אילן שורשים של כל נר. טוב נו לא באמת צריך אילן שורשים, אבל קחו בחשבון שתעשיות אמבט כבר לא ממציאים את הגלגל. כמעט כל נר שנמכר ברשת הוא וריאציה או שכפול אחד לאחד של נר ישן יותר. לפעמים הם נמכרים תחת אותו שם ולפעמים אותו ניחוח מקבל אריזה חדשה, שם אחר ואפילו תיאור שונה של מרכיבים. חוסר תשומת לב שלי גרם לכך שיושבים אצלי שלושה נרות שונים שלכולם ניחוח זהה. במסגרת התחקיר בוודאי תתקלו בשם הנר המקורי כך שטעויות מסוג זה בהחלט יכולות להימנע.
אז אחרי שחפרתי וחפרתי על איך לקנות, לא הגיע הזמן לאיזו ביקורת ניחוחות הישר מהחוטם שלי? רק גילוי נאות: קחו בחשבון שהעדפה לריחות כאלה או אחרים היא עניין אינדיבידואלי ואינני מתיימרת להיות סמכות עליונה בענייני ניחוחות. מה גם שגדלתי בקריות למרגלות בתי הזיקוק ולכו תדעו מה זה עשה לחוש הריח שלי... בכל אופן, לעניינו:
נרות שחובה לחטוף:
Marshmallow fireside- זה נר לקחת להורים, להתחתן איתו ולקחת משכנתא! הוא מתוק, אבל גם קצת קשוח. ניחוח מעודן וקצת חלבי של מרשמלו וניל מעורבב עם ריח קלוי ומעושן של אח בוערת. המתיקות שלו מאוד נעימה וקלילה כך שגם מי ששונא ריחות מתוקים ייהנה ממנו.


Gourmet Espresso- נר חדש שבפועל הוא שכפול של נר משנה שעברה שנקרא Espresso Bar. יש לו ריח אלוהי ומעורר תיאבון של פולי קפה מצופים בשוקולד מריר. הוא הנר החזק ביותר שנתקלתי בו. כבר אחרי רבע שעה של בערה הבית מוצף בניחוח ממסטל של שוקולד וקפה. היתרון הזה הוא גם קצת חסרון כי עוצמת הריח כל כך עזה עד שהיא יכולה להיות מחניקה לפעמים. בקיצור זהו נר מצוין אך לא לבעלי לב חלש וחוטם רגיש.


Winter- אני לא ממליצה על הנר הזה בלב שלם מפני שיש בינינו מערכת יחסים מאוד סבוכה ומורכבת. התפקוד של הנר די בעייתי. הפתילים שלו לא בוערים כמו שצריך ונוטים לטבוע בתוך השעווה. הוא נכבה לי מעצמו כמה פעמים וזה קצת מרגיז אבל הריח שלו, אלוהים הריח הזה! הנר הוא תערובת מיוחדת של ניחוחות מז'אנרים שונים לחלוטין: מצד אחד ריח רענן ומעקצץ של אורנים ומצד שני, ניחוח מתוק ועסיסי של פירות הדר. השילוב החורפי הזה מאוד מוצלח והתוצאה היא נר ממכר שאני תמיד אחזור אליו למרות שהוא עושה לי את המוות. ממש כמו סלינה גומז וג'סטין ביבר. או בייבי בייבי בייבי אוו

Cinnamon sugared doughnut- אח, אמריקה! ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. והשמנת היתר והסוכרת... זה ממש לא מפתיע שהנר הכי אהוב של Bath and body works הוא נר בניחוח דונאט. מה שכן מפתיע הוא העובדה שהנר לא כבד ומבחיל כמו שחששתי שיהיה. ולמעשה הוא אפילו די עדין. הניחוח אותנטי בצורה מעוררת הערצה ממש- דונאט וניל טרי עם נגיעה קלילה של קינמון. פשוט יאמי.

Apple Crumble- אני מתחננת לסליחתכן על כך שאני ממליצה על נר שכרגע לא נמכר בתעשיות אמבט וגוף. פשוט חשבתי שחובה ליידע אתכן על הפלא הזה בתקווה שהנהלת הרשת תרחם עלינו ותחזיר אותו לחנויות בהקדם. לנר יש ריח אותנטי למדי של קראמבל תפוחים: ניחוח של עוגה בתנור, תמצית וניל וחמצמצות של תפוחים ירוקים וכן, זה מדהים כמו שזה נשמע. הוא גם בוער להפליא ואולי אפילו בוער חזק מדי, כי כשאני רואה את מפלס השעווה הולך ויורד, לבי האומלל מפרפר בחרדה מהיום שבו הנר ילך לעולמו. אני מאוד מקווה שנראה אותו שוב בקרוב, ואם זה יקרה- לחטוף ומיד! 


נרות שמוטב להתרחק מהם:
Leaves- חלקכן בוודאי ישתוממו למצוא את הנר הזה ברשימת הבלתי מומלצים שלי. Leaves הוא ככל הנראה הנר האהוב ביותר של תעשיות אמבט וגוף וכל יוטוברית שנייה חובקת אותו בתאווה ומשתפכת על ניחוח העלים והסתיו וזיכרונות הילדות שלה מבית סבתא או מה שלא יהיה. ובכן, הכל בולשיט. יש לנר ריח של תפופאי. כן, כן, הקינוח ההוא מהבורגר ראנץ'. זה ריח של תפוחים, קינמון וארומה משכרת של שמן טיגון. אמנם יש בלבי פינה חמה לקינוחים מהבורגר ראנץ', אבל בבית שלי אין מקום לריחות האלה. פשוט לא!


Sun Tan- הנר הידוע גם בתור Poolside. הוא אמנם לא במלאי כרגע אבל בכל זאת חשוב להזהיר אתכן מפניו כי כמו בכל שנה, הוא בוודאי יצוץ שוב בקיץ. ראיתי שהרבה בלוגריות שיבחו והיללו אותו ואני פשוט לא מצליחה להבין למה. על האריזה כתוב שהוא מכיל ניחוחות של פריחת תפוז יוזו וקליפת קוקוס. בפועל, זה ריח של קרם שיזוף מעורב עם זיעה. נשמע אולי סקסי בתאוריה, אך במציאות זה מריח כמו שחי של תיירת מבלגיה: מבושם בנדיבות אבל עדיין דוחה, חמוץ ולא סימפטי בכלל.


Winter Candy Apple- על האריזה כתוב שהנר מורכב מתערובת עליזה של תפוחים מסוכרים קליפות תפוזים מתובלות ומאסק חורפי. עד כאן נשמע מצוין אבל אני לא מריחה את התערובת העליזה הזאת. יש לנר ריח של ילדה עליזה שחזרה מטיול בת מצווש באמריקה וקנתה יותר מדי בודי ספריי בויקטוריה סיקרט. ריח של בושם מאוד מאוד מתוק לנערות. חמוד, אבל בגילי זה כבר מרגיש פאתטי.


כל נרות ה-Pumpkin למיניהם- עם בוא הסתיו, משחררים בתעשיות אמבט מבחר פסיכי של נרות בשלל וריאציות על ניחוחות הפמפקין. המבחר מפתה וכל הריחות נשמעים מעולה אבל בפועל, בסופו של דבר ניחוח הפמפקין הוא אחד הדברים המחליאים ביותר שנתקלתי בהם. לדלעת עצמה אין ריח וכל הניחוחות מבוססים בעצם על פמפקין ספייס- תערובת תבלינים שמכילה המון קינמון, ג'ינג'ר, ציפורן, מוסקט והל. זה אולי נשמע מעורר תאבון אבל כשהריח מציף את כל הבית יכולה להיות רק תוצאה אחת- מיגרנה קשה. לא כדאי.


Vanilla Snowflake- ב Bath and body works כתבו שלנר יש ניחוח של וניל, קוקוס ומעט מנטה. כנראה מפני שמבחינה שיווקית הם הבינו שלא כדאי לכתוב שזה נר בניחוח תמצית אפייה בטעם וניל שהתוקף שלה פג ב 2009. בעעע

אם במקרה ידוע לכן על איזה ניחוח נשגב שהשמטתי פה, אל תהיו חשאיות! גלו לי בתגובות איזה נר אני חייבת באוסף ועזרו לי להגיע לפשיטת רגל :)

הודעת מערכת: תודה שוב להדס על התחקיר האמיץ עד כדי מעורר תמיהה. יש לציין שאני חולקת עליה בגדול בכל הנוגע לנרות הדלעת המחליאים והאהובים עליי, אבל ככה זה  - על טעם ועל ריח יש להתווכח ואם אפשר אז גם רצוי באמצעות טוקבקים אנונימיים.