יום שני, 2 במרץ 2015

פורים בסגנון קצת שונה (וגם הגרלה שווה!)

אלה היו בכלל השקדיות שחיפשתי. לפעמים אני מתכננת מראש פוסטים בדימיון שלי ויודעת בדיוק איך אני רוצה שהם ייראו - אז כך גם ראיתי את השכמיה הצהובה שלי על רקע פרחי השקד היפים. בכל פעם שפגש אותנו נוף עוצר נשימה חדש, חשבתי לעצמי "כן, זה יפה, אבל היכן השקדיות?" עד שלבסוף החלטתי לשחרר ואז באמת הצלחתי ליהנות מהטיול.
לפעמים אני חושבת לעצמי שבא לי להתרחק קצת מהעיר ואולי אפילו לגור במקום שבו מראות כאלה הם לא עוד מקום שצריך לנסוע אליו במיוחד אלא חלק מהנוף הקבוע מחוץ לבית, עד שאפילו לוקחים אותו קצת כמובן מאליו.
אני מזכירה לעצמי בדיוק בשלב הזה שאני טיפוס עירוני למדי, כזה שנועל נעליים קוקטיות גם לימי טיול בחוץ, נבהל מכל לכלוך ומזמזום של כל דבורה - ובשלב הזה אני שמחה שהטיולים האלה הם משהו שעושים מדי פעם ואז זה הופך למיוחד באמת.
מעולם לא הייתי טיפוס של פורים. להתלבש צבעוני ולהתאפר הרבה? זה לא נשמע כמו אירוע יוצא דופן עבור מי שמתחפשת בכל פעם שהיא פותחת את דלתות הארון ולכן מעולם לא ממש הבנתי מדוע הופכים את זה לביג דיל. לא הייתי מהילדות האלה שמחכות לפורים כל שנה ותחפושות יצירתיות מעולם לא היו כוס התה שלי.
גם ככל שבגרתי, הבנתי שמסיבות פורים הן לא ממש בשבילי, קינוחים בצורת אוזניים לא ממש קורצים לי ואני לא נכנסת אפילו לשיחות על נפצים כי אז אתחיל להתעצבן ממש (והכלבות שלי ייכנסו ללחץ!).
אז החלטתי לקחת את הפוסט לכיוון קצת שונה, מבלי להתחפש פרופר. את פינסקר, כלב האומנה המתוק שלי לעומת זאת, חיפשתי בהחלט וניסיתי לחשוב איך להתאים את עצמי אליו, כי הרי זה הדבר ההגיוני לעשות - אחרת היינו נראים מטופש.
השכמיה הזו של רוני קנטור התאימה בול לתפקיד ובכלל, שכמיה זה פריט שתמיד הרגיש לי מעט מחופש - לא מתאים בשום צורה לאווירה לארץ ולמרות זאת חשקתי בו במשך שנים רבות. שכמיות הוינטג' תמיד היו עשויות מצמר והשכמיות החדשות ונטולות השרוולים אף פעם לא ישבו עליי כמו שצריך, עד שפגשתי בשכמיה הצהובה והנהדרת הזו.
גם המקום כולו, הלא הוא תל עזקה שליד בית שמש, הרגיש לי כמו התחפש לקראת פורים. הוא בכלל היה אמור להיות מכוסה בשקדיות, כך לפחות כל האתרים ברשת סיפרו לי - אבל בפועל הוא התקשט באצטרובלים, עצים יפים, רקפות חד פעמיות ונוף על כל עמק האלה.
לרגע שאלתי את עצמי האם אנחנו עדיין מטיילים בארץ או שמא לכבוד פורים המקום החליט להתחפש ליער אירופאי ופשוט הרגשתי אסירת תודה על כך שיש לנו נופים כאלה ואת היכולת לטייל בהם, בעודי חמושה באיש אחד שאני מאוד אוהבת ובכלב זעיר בתחפושת דבורה.
אני לובשת: שכמיה ונעליים: רוני קנטור/ חצאית: וינטג'

אז בגלל שאני מאוהבת עד כלות בשכמיה הזו ובגלל שהיא שייכת לאחד המותגים הכי אהובים עליי ביקום - רוני קנטור, שתמיד מייצרת תחליפים אשר אינם מן החי מתוך כבוד לבעלי חיים, תחליפים כיפיים, מעוצבים ואיכותיים, החלטנו להעניק שכמיה בצבע כזה בדיוק לאחת הקוראות של הבלוג! 
  
המחיר המלא של השכמיה הוא 470 ש"ח והיא עומדת להיחטף לחלוטין מהמלאי, כך שמדובר בהזדמנות פז לקבל פריט אייקוני.

איך משתתפים בהגרלה?

לוחצים לייק לעמוד של רוני קנטור, ממש כאן.
לוחצים לייק לעמוד של הבלוג, ממש כאן
מאחלים לי ולפינסקר חג שמח בתגובות - ולהשאיר כמובן מייל או יוזר בפייסבוק ליצירת קשר.
לקבלת שתי כניסות נוספות להגרלה: שתפו את הפוסט הזה בפייסבוק!

ההגרלה פתוחה לתושבי הארץ בלבד, עד ה-9.3 ועל הזוכה אכריז ביום שלמחרת, ה-10.3. האיסוף יתבצע מהחנות של רוני קנטור בכתובת דיזינגוף 78 תל אביב.
בהצלחה וחג שמח!

יום שבת, 28 בפברואר 2015

משהו בשבילה, משהו בשבילו

זה לא נפוץ שאני כותבת כאן על עניינים אישיים, אבל הנה יש לי הזדמנות לעשות את זה היום - אחרי הכל, משם הבלוג הזה התחיל.
 זה לא סוד שאני נשואה כבר כמה שנים אבל מה שאתם בוודאי לא יודעים זה שכל הקשר שלנו, אני ונתן מחכים. למה חיכינו? להתחיל בחיים עצמאיים - כל אחד וכמובן גם יחד. אז בהתחלה היו הלימודים (שלו) והצבא (שלי) ואז היה הצבא (שלו) והחיפוש העצמי (שלי) ואיכשהו יצא שלאורך כל הזוגיות שלנו תמכנו זו בזה במהלך כל אותם שלבי ביניים, לעתים מעיקים.
אז רק בחודשים האחרונים סוף סוף זכינו להגיע לנחלה: אני בעבודה המהממת שלי והוא, שהשתחרר זה עתה מהצבא ומתחיל בעבודתו החדשה - וביום הראשון של הקריירה שמחכה לו ממש מחר. אז בטיימינג מושלם, החלטתי גם להעלות את הפוסט הזה ולהקדיש אותו לזה שתמיד חיכה איתי.
אם כבר בתזמון מושלם עסקינן, אז ממש בימים של השחרור שלו, שיגרה אלינו ענבל גבור כרטיסי ברכה עם הטאץ' העיצובי שמאפיין אותה אך כשהפעם קהל היעד הוא לגברים בלבד. זה נשמע כמו מוצר סופר טריוויאלי אבל בפועל הוא פשוט לא קיים. ברכות, מתנות קטנות של תשומת לב וגלויות אמורות להיות חוצות מגדרים ולכן אני שמחה שענבל החליטה לתקן את העוול.
כשנסענו לטייל, היה לי ברור שאני מוכרחה לארוז יחד איתי את הגלויות, את פינסקר הקטן וכמובן את האיש שלצדי, כדי לצלם פוסט קצת שונה. קודם כל, מאז שנתן הפך לאזרח, הוא ללא ספק גילה את הצד האופנתי שבו ואני שמחה לומר שיש לי חלק קטן בתהליך.
ממש מבחינים עד כמה הוא נהנה להתלבש, ללמוד ומהתוצאה הסופית - וכמובן שגם אני נהנית מהתהליך כי היי, שופינג זה תמיד פאן. אני כבר לא פוסחת על חנויות האופנה לגברים ועל המחלקות באתרים שמיועדות למין השני אלא אני עוצרת לבדוק מה חדש ומה אפשר לקנות גם עבורו.
אז למרות כל הכוונות הטובות, יצא שהצילומים נראים... איך לומר זאת - קריפיים וזה בהחלט נובע מהמשיכה שלי לנופים מוזרים ובכך שהעברתי יותר מדי שעות מול American horror story ו-The walking dead. פלא שלא ארזתי יחד עם הגלויות גם ערכת לוחמה נגד זומבים.
אז זו הדרך המוזרה והמשונה שלי לכתוב גם כאן לנתן כמה אני גאה בו וכמה לעתים ההמתנה מעניינת לא פחות מהתוצאה עצמה.
אני לובשת: חולצה - קאלה, חצאית וגרביוני ברך - אסוס, נעליים - אלמוניות
נתן לובש: הכל מקסטרו, חוץ מהג'קט שהוא מעדיקה

אסיים עם שיר שהוא תמצית הקיטש ביקום, אבל הוא היה הריקוד הראשון שלנו בחתונה והוא מתקשר לי לנושא של הפוסט בצורה מושלמת...

יום שלישי, 24 בפברואר 2015

הסמקים האהובים

פעם, אי שם בעבר, סמקים היו מוצרי האיפור האהובים עליי. זה לא שהיום נותרתי אדישה אליהם, אך ללא ספק הורדתי הילוך ושמרתי אוסף יפה ויחסית קטן. בעוד שבצלליות ובשפתונים, כל ניואנס קטן מורגש גם במבחן התוצאה, אני מרגישה שדווקא בסמקים ההבדל הוא זניח יותר ועל העור רבים מהם נראים מאוד דומה ולכן אין כל כך טעם להשקיע באוסף גדול במיוחד.

לכן, אני משתדלת לשמור על אוסף שבו הגוונים הם שונים מספיק אחד מהשני, כך שההבדלים גם יהיו נוכחים על העור, עם העדפה ברורה לסמקי קרם שהם הפייברוטים שלי מזה תקופה. אז שנתחיל?


Topshop - Head over heels

הסמקים הקרמיים של טופשופ הם פשוט חלומיים, גם מבחינת הפיגמנט וגם מבחינת הפורמולה. אמנם הם משמעותית יבשים יותר ביחס לסמקים קרמיים אחרים שפגשתי כמו אלו של מאק או של ניקס, אך זה לא פוגם בצורת ההנחה שלהם והם פשוט נראים כמו הסמקה יפה וטבעית על העור.


NYX - Glow

הפעם מדובר במוצר שהופיע כנראה כבר אינספור פעמים בבלוג שלי, אבל זה לא מה שימנע ממני להמליץ עליו פעם נוספת כי מדובר באחד הגוונים האהובים עליי בכל הזמנים. Glow כשמו כן הוא - זוהר, נוכח מאוד ועם זאת על הלחיים הוא פשוט מתמזג בטבעיות ונותן מראה קורן ויפיפה.


Mac - Light over dark

על פני הסומק הזה כנראה שהייתם חולפים מבלי לתת לו מבט נוסף וכנראה שבצדק, לא בפאן ולא בסווטץ' הוא נראה מעניין לטעמי. למרות זאת, על הלחיים הוא נותן מראה חמים ויפה, לוק ניטראלי שיכול להתמזג עם כל מראה איפור וגם להחליף את הברונזר. מדובר באחד הסמקים הפרקטיים ביותר שיש לי באוסף, גם אם הוא לא בדיוק מרטיט.


Becca - Songbird

אם כבר בגוונים חמימים עסקינן, אז יש לנו כאן הפעם גוון שמזכיר לי קינמון, כזה שנראה סופר רווי בפאן אך על העור מתקבל בצורה ממש טבעית. הסמקים של Becca הם סופר איכותיים, יש להם מרקם קטיפתי ופשוט כיף לעבוד איתם בידיעה שהתוצאה לעולם לא תהיה מוגזמת.


Mac - Lilicent

עוד סומק קרמי?! טוב, כבר הודעתי מראש שאני מחובבות הז'אנר. סומק קרמי בגוון בז' הוא לא בהכרח משהו שהייתי יודעת מראש שאני זקוקה לו, אך רק כשהוא הגיע לידיי הבנתי שמדובר במוצר סופר שימושי. גם הוא נראה פחות קורץ ביחס לאחיו האדמדמים והורודים, אך מדובר במוצר Go to שלעולם לא מאכזב, עמיד, קלאסי ושימושי.

אז מהם הסמקים האהובים שלכם?

יום שבת, 21 בפברואר 2015

Devil in her heart



כשהציעו לי להשתתף בפרויקט מחווה לביטלס, נדרש לי משהו כמו רגע כדי להסכים. אם יש להקה שמלווה אותי מילדות ולסגנון הפופ הקלאסי שלה אני מתחברת עד עצם היום הזה - הרי שמדובר בלהקה הזו, שהיא על זמנית בעיניי, שיר לכל רגע בחיים.


ההזדמנות לתרגם את הצלילים של השיר לכדי טקסט ותמונות קרצה לי - לעשות חיבור קצת שונה מהרגיל, פוסט אופנה שיש בו משהו אקסטרה.


אז למה דווקא השיר הזה? קודם כל, כי ג'ורג' הריסון הוא הסולן הראשי בו והוא גם החיפושית האהובה עליי (פרט טריוויה מעניין: השיר שלו Got my mind set on you היה שיר החופה שלנו!).


יחסית לשיר אהבה משנת 1963 ולמבנה הפשוט שלו, הטקסט שלו לא כל כך שגרתי ומושך (כמה מפתיע): נדמה שהוא מתאר אישה שיש בה מורכבות מסוימת, לא האישה האידיאלית להתאהב בה, כזו שיש בה חספוס אך גם רכות - ובעיקר ניגודיות שאליה מאוד התחברתי.


אז חוץ מהמילה Heart שמצאה ביטוי ישיר בפוסט באמצעות הלוקיישן וג'קט הלבבות, ניסיתי גם לשחק על אותה ניגודיות, שמאפיינת פעמים רבות גם אותי - ולכן אם השיר מתחבר לכם לאווירה הכללית של הפוסט, סימן שהצלחתי.


תודה רבה ל-דרור עינב על הצילומים המקסימים!
אני לובשת: ג'קט - פיו פיו, מכנסיים - H&M, מגפיים וצעיף - אסוס

משתתפות נוספות בפרויקט ובהכנת הפסקול הויזואלי והטקסטואלי הנפלא הזה:
רואה עולם
Colurful way
Tamari & Me
חוג הקוטב הצפוני
רגעים קטנים
אורות ורזים
הקראפטריה
Template Design By Baby in Heels
Back to Top